פיינאל סייל עד 70% הנחה + שליח עד אלייך חינם בכל הזמנה מעל 200₪

עידכון קורונה גל שני – פרק א - על נשימה ועל דרכים עקלקלות
מכירים את זה שבמטוס אומרים לך, קודם כל תשימי לעצמך את מסיכת החמצן ורק אז תוכלי לטפל ולשים גם לילד?
אז אותו הדבר זה גם עם ה- well being שלי. בשביל להנשים אחרים, אני קודם כל צריכה להנשים את עצמי.
הנה סיפור, עם מוסר השכל והשראה, שיתן לכם כוחות להתמודד עם הסיבוב הבא בתוספת סוכריה משמחת בסוף.
תקציר זריז של הפרקים הקודמים:
בגל הקורונה הראשון, העסק שלי הצליח לשרוד (עם הרבה מזל, און ליין ותמיכה מחברים).
בעזרת יצירתיות, אופטימיות וביצוע שינויים מרחיקי לכת במהירות (עזבנו את יפו ופתחנו סטודיו ומחסן לוגיסטי בעמק יזרעאל, בממגורה בקיבוץ גבת).
מיד אחרי הגל הראשון, הגיע גל הקורונה השני ותפס אותנו עם המכנסיים למטה והפעם במגרש הביתי.
הוא לא היה אמור להיות כל כך מפתיע, כי אושרת ואני ציפינו לו ונערכנו אליו במתכונת של חמ"ל עילית, אבל איך לומר: החיים לא עוצרים לרגע ורק הופכים ליותר ויותר מורכבים...
החיים שיחקו איתי מטקות השבוע ואני הייתי הכדור. המהירות הבלתי נתפסת שבה התעופפתי מרגעים חלומיים לרגעים סיוטיים, ושוב בחזרה אל החלומות, הצליחה לטלטל אותי ולהשאיר אותי חסרת שליטה וכמעט ללא אוויר.
רכבת ההרים הזו שקוראים לה החיים שלי, החליטה להחריף את העיקולים. מזל שאני בחורה זורמת.
סיפורינו התחיל בשני בבוקר, ארזנו כמה שמלות וכובעי שמשיה חדשים ויצאנו בנסיעה לכיוון הכנרת. המטרה: לצלם במו ידנו באייפון קצת צילומי אווירה של הקולקציה החדשה.
מינפתי את הההפקה הביתית שלנו כדי לסחוט מאושרת עוד חווית יום הולדת אחת אחרונה השנה... חווית "תלמה ולואיז".
אנחנו תלמה ולואיז מצטיינות כבר שנים. כל כך הרבה מסעות עברו עלינו בחמש השנים האחרונות, כל כך הרבה חוויות, שיפשושים ומכות קלות בכנף וכל כך הרבה יותר שכל בראש.
ידענו שאנחנו בעניין של הכנרת, והחלטנו הפעם לבדוק מה מסתתר מאחורי חומות הבזלת השחורות והמבנים ההיסטורים מציתי הדימיון של המלון הסקוטי בטבריה.
בדרך הרמתי טלפון למלון ותיאמתי את הגעתנו בעוד 30 דקות לשם. החוויות שחווינו שם היו מטלטלות ועלו על כל דימיון.
מדובר במגרש משחקים לפנטזיונרים רומנטים. מכירים את האנשים האלו, שכל סצנה בחייהם יכולה לפאר ספר או סרט? אז זה הלוקיישן המושלם בשבילם / בשבילנו.
אתחיל מהיופי שניכר מכל זוית, הגינון והאדריכלות שזרקו אותנו במנהרת זמן לסרט אירופאי איכותי ויפה. השילוב של המבנים עם עצי הדקל והכנרת, נתנו לי תחושה שאני נמצאת על גדות אגם באיזו קולוניה בריטית באיזור טרופי.
נכנסנו למתחם המלון ופשוט נשאבנו אל הגנים והמבנים. הסתובבנו בין פינות החמד ופשוט התענגנו. החלפנו שמלות כמו ילדות וצילמנו אחת את השניה באייפון.
התמונות הנציחו את רגעי השמחה, ההתרגשות והקסם. התבשמנו מריחות פריחה קייציים של יסמין ואלמון הודי ודימיינו שאנחנו מוגנות ועטופות בעולם של יופי ושפע, אבל אז הגיע טלפון שעצר בבת אחת את הכל.
טלפון מבעלי היקר.
היי ממי... אני בגן עדן!!!
היי ממי, אני בבידוד!
מסתבר שלפני כשבוע הוא נחשף בעבודה לחולה קורונה מאומת שהחזיר לו את הרכב של הליסינג מתיקון. עידן שהה בחברתו מעל 15 דקות ונכנס לרכב בנסיעה הביתה, לאחר שהחולה נהג בו עם חלונות סגורים ומזגן.
מה זה אומר? איך נערכים לזה? סיכונים וסיכויים חוצים לי הראש במהירות של אוטוסטרדה. אני לא מצליחה לחשוב בבהירות.
בבת אחת נפל לי ענן על הראש וניפץ ברגל גסה את כל היופי הזה שכאן מסביבי. החלטנו לנוח בבר, לשתות משהו קר ולהירגע במזגן.
עלינו במדרגות האבן המתפתלות והנדיבות והתישבנו בתוך חלל ענק, מואר, מאוורר, קריר במידה ויפה כל כך.
אחר כך הסתבר לי שהמבנה הזה היה בית חולים בעברו, אני הייתי זקוקה למזור ומיד.
הברמן הבין, מבלי לשאול והגיש לנו בקבוק ריזלינג צונן ונפלא (של ויתקין).
יחד עם היין חילחלו גם תובנות.
התקשרתי לעידן ובנינו תוכניות, איך לעבור את הבידוד הזה. עידן נכנס לבידוד בסוויטת ההורים ואני יצאתי לגלות בסלון.
נותרו לנו רק שעתיים במקום והיה לי ברור בדיוק מה אני צריכה לעשות. להנות. יש לי שעתיים מתוקצבות להנאות, שבהן אני מתכוונת לחפון עונג ואושר ושמחה ותאוות חיים, שיתנו לי כוחות לצלוח את אתגרי השבוע הקרוב.
בילינו שעתיים מענגות בארוחה משובחת, יין מעולה, שיחות נעימות עם אנשים וטבילה ארוכה בבריכה. הצלחנו להניח לרגע את הדאגות בצד, להתמלא ולהיטען, לקראת הנסיעה בחזרה.
מכירים את זה שבמטוס אומרים לך, קודם כל תשימי לעצמך את מסיכת החמצן ואז תוכלי לטפל ולשים גם לילד? אז אותו הדבר זה גם עם ה- well being שלי. בשביל להנשים אחרים, אני קודם כל צריכה להנשים את עצמי.
יצאנו מהמלון הסקוטי בטבריה, עם יותר אתגרים משנכנסנו אליו, אבל גם עם תחושת רוגע מפתיעה, שהמקום הזה הצליח להשרות עלינו.
לא הספקתי לראות, לטעום, לחקור ולחוות עוד הרבה דברים שרציתי, אבל החלטתי שכשהימים המוזרים האלו יחלפו, אני חוזרת לכאן והפעם עם עידן.
נשאתי תפילה לאבי (הפרטי) שבשמים (כבר 18 שנה), שיחסוך מאתנו את המהמורה הזו וישיב אל ביתנו בריאות ורגיעה.
הבטחתי לעצמי, שברגע שנוכל, אגיע לכאן כדי להתמלא בכוחות חדשים עם עידן.
אני שמחה לעדכן, שהקושי (הנוכחי 😅) מאחורנו, עידן השלים בידוד של שבוע ושב אלינו עם תשובה שלילית מבדיקת קורונה.
ב-11.8 נחגוג לעידן יום הולדת במלון הסקוטי, נסגור מעגל של יופי ורוגע וניקח יחד נשימה עמוקה ומשותפת לקראת הגלים הבאים שמחכים לנו.
ובנימה אישית, כמה מילים לסיכום:
אין לי ספר הדרכה לאיך לחיות את החיים הכי טוב, על הצד שבו החמאה מרוחה. וכן, לפעמים הפרוסה נשמטת והצד המרוח גם פוגש את הרצפה. זה דביק ומגעיל, צריך לנקות ואני נשארת רעבה ומתוסכלת.
לפעמים הכל נראה לי אבוד ואת כל המאמצים שהשקעתי אני נאלצת לזרוק לפח.
אבל! ויש כאן אבל ביג טיים! מי שבזכרונו נצרבה טעמה של הנאה (חמאה) יתאמץ ולא יתיאש עד שישיג אותה וישיבה אל חייו.
חשוב לי לזכור דווקא בזמנים קשים את טעם החמאה, לחייך, להזכר ברגעי בטוב שהיה , לשנס מותניים ולצאת מצויידת ברוח חדשה, כדי להשיב אל חיי את הטוב הבא.
אני מזמינה אתכם לקחת לעצמכם נשימה עמוקה, להזין את עצמכם ברגעי אושר קטנים ומהנים, שיתנו לכם כוחות ומשמעות לקראת הסיבוב הבא.
ובשורה משמחת לסיום, בשישי הקרוב אפתח בו זמנית שתי חנויות פופאפ לתקופת הקיץ, עד החגים.
תוכלו להגיע ברוגע ובנועם, בזמנכם החופשי לחוויה מאווררת ויצירתית בכפר, במקום מעורר השראה.
הלוקיישנים של הפופאפים:
חנות בתוך חנותא שברשפון,
רח׳ הפרחים 25.
הגלריה של נעמי בגדרה,
רח׳ הבילויים 12, במתחם המשוחזר.
החנויות יפעלו בחודשים אוגוסט- ספטמבר ויכילו את התוצרת המיוחדת שלנו, כחול לבן, יצור ועיצוב מקומי מקורי:
מסבון בריח של כביסה (20 ₪), כובע שמשיה (מחיר השקה מיוחד, במקום 220₪ - 180₪), מגוון שמלות כותנה צבעוניות ודקיקות עם כיסים (מידות 34-52), מסיכות כותנה נעימות ובקרוב מאוד גם מצעים מיוחדים (שת״פ מרגש עם ערד טקסטיל) ומבשמים משלימים להעשרת החוויה.
בשישי הקרוב נשיק את שתי החנויות ונצפה לכן, לקוחות אהובות.
ולמי שהתגעגעה לנצנצים בשיער, תמי תגיע לרשפון בין השעות 10:00-14:00 ותחזיר לכן ברק לשיער וניצוץ לעיניים.
תודה למלון הסקוטי, על האירוח המרומם והמהמם.

השאירי תגובה