זה היה באחד מימי הסגר הראשון, כשהשמים נראו קודרים ומאגרי החירום של התקווה כבר כמעט ואזלו לחלוטין. חבוטה מעוצמת מהלומות החיים האחרונות ורגע לפני יאוש טוטאלי עמוק, מהמצב ומהנסיונות האינסופיים להאבק בו ולהמשיך לקיים את העסק העצמאי שלי, קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה. קרן אור בתוך כאוס וחושך, שנטעה בי אופטימיות...
מכירים את זה שבמטוס אומרים לך, קודם כל תשימי לעצמך את מסיכת החמצן ורק אז תוכלי לטפל ולשים גם לילד? אז אותו הדבר זה גם עם ה- well being שלי. בשביל להנשים אחרים, אני קודם כל צריכה להנשים את עצמי. הנה סיפור, עם מוסר השכל והשראה, שיתן לכם כוחות להתמודד...
תם שבוע סידור הסטודיו החדש בגבת ועיצוב כל פרט ופרט. הפכתי את המבנה המטורף הזה למעבדת היצרתיות שלי, אני גוררת לכאן את כל האוצרות שאספתי, היכולות שצברתי והאנשים שהכרתי, ובוראת חיים חדשים. מי שאחראית על הפלא הזה היא חברתי, אהובתי, המעצבת המוכשרת Hadar Goldman שהגיעה לכל פינה, עיצבה, יפתה ולבסוף גם...
עורו אחים, עורו: חשבתם שראיתם עסק מצליח בישראל? חשבו מחדש.
לכל מי שחשב שעסק מצליח בישראל הוא עסק שמצליח להרוויח ו״לסדר כלכלית״ את בעליו, אני קוראת להתעורר מהאילוז׳, לשפשף עיניים ולראות מחדש.
כמי שהשתתפה בשנה שעברה בתחרות העסקים הקטנים בישראל והובילה רק לפני כמה חודשים את קמפיין התחרות, אני רוצה לזעוק ולהבהיר: עסק מצליח בישראל, הוא עסק שמצליח ליצר שורת רווח. זניחה וקטנה ככל שתהיה.
זניחה עד כדי כך, ששבוע, שבועיים, או מקסימום חודש של עצירה, יכול במהירות ובאכזריות בלתי נסבלת למחוק עסק ״מצליח״ ולהעלים אותו מהמפה, להשאיר אחריו קטסטרופה כלכלית וחובות בלתי נסבלים לבעליו ולמשפחתו.
אתמול היה אחד הימים היותר מורכבים רגשית שעברו עלי...
לנגה אהובתי מלאו 10 והמתנה שבקשתי לתת לה (וגם קצת לי...) זה יום הולדת נורמלי ורגיל בעולם שאיבד את שפיותו...
מכירים את זה שהרכבת האחרונה עוזבת את התחנה ואתם רצים אחריה בכל הכוח ובסוף גם מצליחים לטפס על הקרון האחרון תוך כדי שהיא כבר בתזוזה?
אז ככה זה הרגיש לי.
14.3.20 - חתיכת יום לפתוח בו עשור חיים חדש.
כששאלתי את נגה לפני כחודש מה היא תרצה ליום ההולדת העגול השנה, היא הפתיעה אותי בתשובתה: מסיבה.
