חופשה משפחתית בירושלים – יומן מסע עם טיפים והמלצות שוות

את הימים האחרונים של החופש הגדול, החלטנו לבלות יחד, כל המשפחה והפעם בירושלים. יצאנו מהחוויה הזו כשאנחנו מרותקים מהעושר התרבותי שיש לירושלים להציע למבקריה. במשך 3 ימים גמענו כמויות בלתי סבירות של יופי, ידע וחוויות קסומות בפינות שונות ברחבי העיר וטעמנו טעמים בלתי נשכחים.

לפני שאתן אורזות ילדים ומטיסות אותם לאתרי תרבות בחו״ל, אני מזמינה אתכן לעלות לירושלים ולתת להם לטעום מהטעמים המשמעותיים של התרבויות המקומיות שלנו.

מצרפת מתכון עם הצעת הגשה נהדרת, ל-3 ימים מלאים בהרפתקאות ובילויים משפחתים משמחים. מזמינה אתכן לגזור, לשמור ובעיקר לטעום:

הכל התחיל כשהחלטנו לסבלט בית במזכרת בתיה, של חברים טובים שנסעו לחו"ל ולצאת לטיולי כוכב ביעדים שסיקרנו אותנו בירושלים.

אנחנו גרים בעמק יזרעאל, במרחק של כשעתיים נסיעה מירושלים ולא מזדמן לנו להגיע אל הבירה שעל ההר לעיתים קרובות. החלטנו לנצל את ההזדמנות ולחקור קצת את מנעמי ומטעמי העיר.

הגענו למזכרת בתיה ערב קודם, אחרי בילוי של ערב משפחתי ברחובות (עיר הולדתי) ובזמן שכולם נמנמו, אני התעוררתי מוקדם בבוקר והתישבתי מול המחשב במטרה להוציא ממנו המלצות ולהתחיל לישם מהיום להיום.

*המלצה חשובה: מוטב לתכנן מראש. יש המון אטרקציות מבוקשות בבירה, שמומלץ להזמין עבורן כרטיסים מראש. אנחנו למשל רצינו לצפות בחזיון האור קולי במגדל דוד ולא הצלחנו להשיג כרטיסים.

בכל מקרה, נקודת המוצא שלי היא תמיד לעבוד עם מה שיש ולא להתבאס ממה שאין. בשמונה בבוקר הערתי את המשפחה ויצאנו לירושלים, להתחלת החופשה שלנו.

יום ראשון לחופשה – שבת
התחלנו את החופשה ביום רגוע ונעים, שבו התרוצצנו מעט, חווינו ונהננו הרבה. תנועות קטנות, הנאות גדולות.

את הבוקר פתחנו בעקבות המלצה מחברה, בארוחה טובה ועשירה במסעדת מנזה, שברחוב בצלאל 10. מנזה היא מסעדת בראסרי איכותית, שמשתייכת למועדון מצומצם של מסעדות ירושלמיות שפתוחות בשבת, ומאפשרות לסועדים ליהנות מבילוי קולינארי מתי שנוח להם. 7 ימים בשבוע, מהשעה 8:00 ועד 24:00. (בימים א-ד מ-8:30 עד 23:30).

המסעדה מגישה מסביב לשעון אוכל עכשווי טעים, הכולל ארוחות בוקר עשירות, בשרים עסיסיים ודגה טרייה. מומלץ לטעום גם מהקוקטיילים ומתפריט היין הייחודי וגם לשבת בבר הפתוח, המספק הצצה מקרוב על הצוות שלהם בפעולה. אווירה חמה ואנשים טובים משלימים את חווית הבילוי של מנזה. אנחנו התענגנו על מנות משובחות והכי חשוב, הילדות אכלו, נהנו ושבעו.

מוזאון המדע נבחר כבילוי המרכזי של היום. מקום שאפשר לבלות בו שעות ארוכות, בכל מזג אוויר, לחקור, ללמוד ולהנות ממדע בצורה אטרקטיבית ונגישה.

המוזיאון הוא מוסד לחינוך לא-פורמלי, שמציג את העקרונות ואת מהות המדע והטכנולוגיה, לקהל רחב ככל שניתן, כחלק בלתי נפרד מן התרבות המודרנית ומקשר אותו לתופעות מחיי היום-יום.



במוקד המוזיאון אוסף עשיר של תערוכות עם מוצגים אינטראקטיביים, מלווים במגוון רחב של פעילויות המעמיקות את ההבנה ומרחיבות את החוויה.

התרשמנו עמוקות מכך שהמוזיאון הוא גוף דינמי העונה לצרכים משתנים, מגיב לאירועים, ומחדש בקביעות את תוכניותיו ואת פעילויותיו. משכנו בשדרת המוזיאונים בירושלים והוא משמש את העיר ואת הארץ כולה.



הרגשנו כמו במגרש משחקים אינסופי, נהננו לחקור בו כל פינה, לחוות וללמוד במשך שעות ארוכות, עד שעייפנו והתחשק לנו ארוחה טובה ומפנקת.
לסוף היום שמרנו פינוק מיוחד, את מסעדת מונא, ברחוב שמואל הנגיד 12 ירושלים



את חווית האכילה במונא אני מגדירה כעילאית. זו ללא ספק המסעדה האיכותית והטובה ביותר שאכלנו בה בירושלים ואחת הטובות בארץ. המחירים בהתאם כמובן והתמורה גבוהה ומוצדקת.

מדובר במסעדה סופר טעימה ומעניינת, השייכת לשני שפים צעירים ומבריקים, איתמר נבון ומושיקו גמליאלי.



המסעדה שוכנת בבית האמנים בירושלים, ארמון אבן יפיפה ומקום משכנו ההיסטורי של בצלאל מ-1908.

נהננו ממסע קולינרי מסחרר של מנות סופר טעימות ומוקפדות, בהשפעות צרפתיות / איטלקיות / ירושלמיות. זרמנו עם המלצות המלצרית הנהדרת, שהתאימה את התפריט בדיוק לטעמינו. השירות היה מושלם.



האווירה במקום רכה ונעימה מאוד. ניקיון חמים עם הרבה כבוד לחומר. תאורה טבעית רכה, אבן ירושלמית, מפות שולחן לבנות, כלי חימר, נחושת וטעמים מאלחשים. ניכר שהוקדשה מחשבה רבה לכל פרט ופרט.



לסיכום, נהננו מחוויה קולינרית טוטאלית מעוררת חושים, שנחרטה היטב בזיכרון שלנו, כאחת המסעדות הטובות בארץ. אם בא לכם פינוק חגיגי, או אם יש לכם אורחים מחו"ל, שאתם רוצים להרשים ולפנק, הייתי בוחרת בה כיעד חובה.



המסעדה פתוחה 7 ימים בשבוע:
א-ה 18:30 ועד אחרון הלקוחות
שישי 12:30-16:30, 18:00 ועד אחרון הלקוחות
שבת 12:30 ועד אחרון הלקוחות
מומלץ להזמין מקום: 02-6222283


יום שני לחופשה – יום א'

יום שבו חווינו את ירושלים במלוא עוצמתה וגווניה. הגענו למקומות רבים ואספנו חוויות שונות. אנחנו העדפנו להנות כמו תיירים אמיתיים, החננו את הרכב בחניון בנחלאות, טיילנו ברגל וגם נסענו במוניות.

את ארוחת הבוקר שלנו בחרנו לאכול בקפה נאדי. מוסד ירושלמי ותיק (וכשר) שהתפרסם בזכות ארוחות הבוקר העשירות שלו.

האוכל טעים וטרי ומוגש בנדיבות. המלצה שלי: להזמין פחות ארוחות ולחלוק, כי באמת מדובר בארוחות ענק.

ארוחות הבוקר מוגשות עד השעה 13:00 ולא ניתן להזמין מקומות. רח' שץ, פינת שמואל הנגיד ירושלים.



ממרכז העיר תפסנו מונית והמשכנו אל תוך העיר העתיקה לסיור שהזמנו (יום קודם) בעיר דוד.

סיור מודרך אל מעבה האדמה, מתחת לעיר ירושלים לחשיפת צפונותיה של ירושלים הקדומה. משך הסיור הוא כשעתיים והוא כולל מופעים אור קוליים וגם הליכה חוויתית רטובה עם פנסים בנקבת השילוח, נקבת מים צוננת תת קרקעית.



מעיר דוד המשכנו למגדל דוד – מוזאון חובה עם תצוגת קבע ותערוכות אמנות מתחלפות.

המוזאון ממוקם במצודה מרתקת מימי הביניים, בסמוך לשער יפו, שער הכניסה ההיסטורי לעיר העתיקה. ממגדלי המצודה נשקף נוף מרהיב בתצפית של 360 מעלות אל העיר העתיקה של ירושלים ואל העיר החדשה.



נוסף להיותו מוזיאון להיסטוריה פניו של המוזיאון אל ההווה ואל העתיד: מוזיאון מגדל דוד מציג תערוכות מתחלפות אשר מתייחסות לתפאורה הייחודית של המקום, והן משלבות בין הדרה של המצודה העתיקה וההיסטוריה הספונה בין אבניה לבין הצגה עכשווית של נושאים אומנותיים ותרבותיים.



אנחנו נהננו מתערוכת "אבן נייר ומספריים" של האמן הארמני קארן סרגסיאן, מתערוכת "גנרל וג'נטלמן – אלנבי בשערי ירושלים" ומהתערוכה: "לונדון בירושלים", ששופכת אור על חיי החברה והתרבות בירושלים בפרק זמן קצר אך רב השפעה בתולדות העיר: שלושים שנות המנדט הבריטי.



נהננו במיוחד מהתוספת האופנתית לתערוכה, מיני תערוכה משלימה בשם "מסיבת תה", ובה תצלומי אופנה שהגתה אהובתי, האמנית תמר קרוון ברוח התקופה. את אווירת השחור-לבן של התקופה היא צבעה בדמויותיהן הססגוניות והמוכרות של קרן מור, חן אמסלם, מאיה ורטהיימר, מיקי ממון, רננה רז ואחרות, שנכנסו לנעליהן של נשים משנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת בירושלים, בסדרת הפורטרטים המוצגת כאן לראשונה.

הסטייליסטית שי לי נסים, הרכיבה למצולמות מערכות לבוש תקופתיות מקולקציות של מעצבים ישראלים עכשווים. במהלך התחקיר מצאה כי "הנשים בירושלים הקפידו על לבוש עירוני ואירופאי, בניגוד לסגנון החלוצי שהיה בון טון בישראל באותם שנים".



לצערינו לא נערכנו מראש ולא הצלחנו להשיג כרטיסים למופעי הלילה המפורסמים. מדובר באטרקציה יחידה מסוגה בעולם. חומות המצודה משמשות תפאורה למופעי הלילה ולחגיגה של מראות וצלילים. בין השרידים הארכיאולוגיים שבחצר המצודה ולצלילי מוזיקה מקורית נגלה סיפורה של העיר ירושלים – בחיזיון הלילי, ולסיפורו של דוד המלך במופע המלך דוד, בדימויי-ענק עוצרי נשימה של מציאות מדומה. רשמתי לפני לא לפספס בפעם הבאה שאנחנו כאן.




לקראת ערב חזרנו למרכז העיר, לשכונת נחלאות, לסיור רגלי נעים בין בתי האבן הותיקים והציוריים, אכלנו ארוחת ערב נהדרת ב״לינק״ והמשכנו רגלית לכיוון מדרחוב נחלת שבעה.



בדרך נחטפנו לשיעור יוגה באווירה ירושלמית אורבנית, פעילות חינמית פתוחה לציבור, בכיכר ליד מתנס קהילתי גדול.



נהננו לטייל בין החנויות היפות, הממוקמות בין בתי האבן העתיקים. ביקרנו בחנות היפה של ג'ינג'ר הום, ליד כיכר החתולות בבית אבן ארמני עתיק ויפיפה (רח' בן שטח 13).



לחנות היפיפיה של ג'ינג'ר אחזור בקרוב, למכירה משותפת. נהנית לערבב את השמלות הצבעוניות שלי עם אביזרי הבית הצבעוניים והיפים של ג'ינג'ר. מקום שמרגיש לי טבעי ונעים, כיף להתארח אצל חברים אהובים.



מוזמנות לבקר אותנו בג'ינג'ר ירושלים בשישי ה-26.10.18, מהשעה 9:00 עד 14:00, ברחוב שמעון בן שטח 13. מתרגשת להגיע לראשונה לבירה עם קולקצית הגלביות והשמלות שלי. כל הפרטים כאן.



קינחנו בוופל בלגי בחגיגה של בבט (לשעבר) וצ׳ייסר שוקו וחזרנו עייפים ומרוצים. נהננו מבילוי משפחתי מגבש ונעים ונשאר לנו עוד יום אחד, עשיר ומיוחד.

יום שלישי לחופשה – יום ב'
את היום האחרון לחופשתנו, התחלנו וסיימנו באותו המקום. ממתק מיוחד שטעמנו קצת בבוקר, יצאנו לבלות וחזרנו אחה"צ לעוד.

את ארוחת הבוקר אכלנו בבית הקפה של משק עפאים בבית הנסן, בית המצורעים הישן בשכונת טלביה שהפך לעולם ומלואו, עליו אפרט וארחיב בהמשך.



בית הקפה של משק עפאים נפתח בבית הרופא ההיסטורי בבית הנסן. בית הקפה הינו צמחוני-חלבי וכולל מנות ללא גלוטן. כל המנות המוגשות במקום מגשימות את החזון של המשק עם המוטו “מהזרע לצלחת”, כשרוב חומרי הגלם מגיעים ממשק עפאים או ממשקים אחרים בארץ.

משק עפאים לחקלאות בת-קיימא הוקם במושב עידן שבערבה על-ידי האחים ינון והדיי עפאים.



במשק חרטו על דגלם מודל של ‘חקלאות אחרת’ שמאפשרת למגדלים להיות בקשר ישיר עם הצרכן, כמו גם שמירה על אקולוגיה וסחר הוגן. במשק מייצרים בשיטות מסורתיות גבינות עיזים, זיתים ושמן זית, דבש, ריבות, ממרחים שונים וכדומה.



מלבד בית הקפה, פועלת בבית הנסן חנות המשק החדשה שבה ניתן לרכוש גבינות עזים אורגניות בעבודת יד ובשיטות מסורתיות, ביצי חופש אורגניות, לחמי מחמצת ושמני זית, דבש, ריבות וממרחים, עוגות ופשטידות, פסטה טרייה, חמאת בוטנים ועוד.

אכלנו ארוחה טעימה ומענגת במיוחד ומשם המשכנו למוזיאון ישראל.
במוזיאון בילינו כמה שעות טובות ונהננו מהתערוכות הנהדרות במקום.

"בינינו", תערוכה טובה באגף הנוער שעוסקת בתקשורת. התערוכה בודקת את השתנות הקשרים החברתים בימינו ומצביעה על ערכו של המפגש הישיר, פנים אל פנים.

"מקום לאופנה" מסע בעקבות הבגד הישראלי. תערוכה מקיפה המוקדשת כולה לאופנה ישראלית – מהעשורים שקדמו לקום המדינה ועד היום. מבט רחב על 70 שנות אופנה ישראלית. תערוכת חובה לכל חובבת אופנה ונוסטלגיה.

"פרוייד – שר הטבעות" היא התערוכה שהכי ריתקה אותי והשאירה בי רושם עז במיוחד. טבעת מאוסף מוזיאון ישראל הובילה אוצרת למסע בעקבות צד מרתק של זיגמונד פרויד: אבי הפסיכואנליזה נהג לבחור אבנים עתיקות חרוטות מהאוסף שלו, לשבצן בטבעות ולהעניקן לתלמידיו ולמכריו בהתאמה אישית. הטבעות סימנו את המעגל הקרוב לו וסימלו נאמנות. שש מהן יוצגו יחד לראשונה בתערוכה. תערוכה מרתקת וכובשת באופן שבו היא מוצגת. שאפו למורג וילהלם האוצרת המוכשרת, על יצירת מופת מרתקת.

לאחר בילוי של כמה שעות ארוכות במוזיאון, מיהרנו לחזור לבית הנסן בטלביה, לאחה"צ וערב עמוס בפעילויות.
בית הנסן, הידוע בכינוי “בית המצורעים” נפתח מחדש לקהל הרחב, אחרי למעלה ממאה שנה בהם היה סגור ומבודד. הבית והגינה שמקיפה אותו שוקמו ושמורו במהלך 2011-2013 ע”י הרשות לפיתוח ירושלים ובניהול חברת רן וולף- תכנון אורבני וניהול פרוייקטים. הבית מארח אירועי תרבות ואמנות, מופעי מחול והקרנות סרטים בגינה.

המקום משמש ביתם של אמנים, יוצרים ואנשי אקדמיה בתחום העיצוב, המדיה והטכנולוגיה ונותן במה ענפה ליצירה ומחקר מובילים, וחשיפתם בקרב קהל מקצועי וסקרן. המנהלת פועלת במטרה לחזק את העיר ירושלים ואת הקהילה היוצרת בה, תוך כיבוד הגופים השונים הקיימים בעיר. הפעילויות הרבות והמגוונות שנערכות בה מתקיימות ללא תשלום ובמקצועיות ראויה להערכה.

ממליצה על סיור במקום, בו תוכלו להכיר את ההיסטוריה המרתקת של הבית מימיו כבית מחסה פרוטסטנטי לחולי צרעת, בתקופת פעילותו כבית חולים ממשלתי ע”ש הנסן ועד לסגירתו ופתיחתו מחדש כמרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה מוביל.

שווה להכנס לאתר בית הנסן ולעקוב אחר הפעילות הענפה שמתרחשת במקום. אנחנו זכינו להדגמה של אירועי הקיץ לילדים ולמבוגרים, שהתקיימו במקום בשבוע האחרון של אוגוסט. האירועים ללא תשלום והם מושקעים ונפלאים ביותר.

נהננו מתערוכת הציורים הבוטאנים של רפאלה שיר המלווה באיוריה את ספרו של (אחיה) מאיר שלו (הספור האהוב עלי) ״גינת בר״, מסדנאות יצירה מגניבות לילדים באוויר הפתוח בגינת הקסמים, מהקרנת הסרט ״אנני״, מחנות ההדפסים פרימוורה, מהרצאה של מאיר שלו ומפינוקים קולינרים ב״דיר״, בית מרזח מבית משק עפאים, עם מוזיקה מעולה ווייב מרגש.


בין לבין הצלחתי לתפוס קצת סמול טוק עם מאיר שלו וזכיתי להודות לו על תרומתו לאיכות חיי. בזכות ספריו מעוררי ההשראה ומלאי ההומור התאהבתי בעמק יזרעאל שלימים גם הפך לביתי האהוב.


ממליצה לכם למהר ולהגיע למקום הזה, אנחנו התמגנטנו מכל פינה שם (כולל השירותים המוזיקליים, עם מיצג הצילום העצמי שריתק את הבנות).

בלילה חזרנו אל ביתנו בעמק, עמוסים בחוויות ומלאים בזיכרונות. ירושלים הותירה בנו את חותמה ונשוב אליה בשמחה