הפקת לייף סטייל חגיגית: חופשת אביב ביתית - המדריך המלא
"המוצא שלווה בביתו, בין אם הוא מלך או איכר, הוא המאושר באדם" (גתה)
את חג האביב אני בוחרת לחגוג השנה במנוחה בביתי, בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל. הצלמת ענבל כבירי ליוותה אותי בהפקת לייף סטייל מיוחדת לחג.
ככה בדיוק אני מתכננת לבלות בגינת ביתי ובחורשה הצמודה. עם הערסלים, הנופים, הפרחים, המוזיקה, הלימונצ'לו והספרים החדשים.
השנה אני בוחרת ליהנות בביתי שלי, בגינתי המלבלבלת והריחנית, עם זמן איכות, שאני מפנה רק לעצמי כדי לנוח קצת מכל העבודה.
זמן איכות למנוחה. זמן למחשבה, זמן לרגיעה, זמן להשראה ולריחוף בשגרה נעימה. זמן להתבשם מניחוחם העז של הפרחים, שפורחים במלא תפארתם.
את ההכנות לחופשה עשיתי תוך כדי שיגרת יומי העמוסה. בין כל ההפקות, מכירות החג וימי הצילום הרבים (אתר חדש שעולה בקרוב) התפנתי להפליג במחשבותי אל מחוזות הפנטזיה.
מהר מאוד הבנתי שהפעם אני לא מתכוונת לארוז כלום. כל מה שאני אוהבת כבר נמצא סביבי, בביתי.
ערימת הספרים המשובחים שהצטברה ליד מיטתי בחודשים האחרונים כבר הפכה לבלתי נסבלת. כמו אנדרטה שגדלה מיום ליום ומזכירה לי שאין לי זמן. זמן לקרוא וזמן למנוחה.
החלטתי שאת החופשה הביתית שלי אקדיש לתחביב ישן ואהוב שזנחתי: קריאת ספרים. ככל שחלף הזמן רק התאהבתי יותר ויותר בקונספט של חופשת קריאה ביתית.
את תקציב החופשה החלטתי להשקיע באקססוריז נחשקים שישדרגו לי את החוויה. קניות איכות מושכלות שיש להן ערך גבוה עבורי. הרשימה המלאה מפורטת בסוף הפוסט.
החלטתי להשקיע במערכת שמע ניידת של מותג איכות שאני מעריכה. מותג הסאונד והלייף סטייל האוס אוף מארלי שהוקם ב-2010 ע"י בניו של בוב מארלי האגדי.
מותג נחשק שנאמן לערכים של איכות, שמירה על הסביבה ואחריות קהילתית. המוצרים שלהם הם לא רק הכי איכותיים ויפים, הם גם עשויים מחומרים ממוחזרים ומיוצרים תוך שמירה על הסביבה.
איכות חסרת פשרות ויצירת מוצרי אודיו ברמה הגבוהה ביותר, שמספקים חווית האזנה ייחודית והנאה לשנים רבות. כל מוצר הונדס, תוכנן ונבדק בקפידה, וטומן בחובו את חותמת הסאונד הייחודית ויוצאת הדופן של מארלי.
עוצמה, ראליסטיות וחדות צליל, בשילוב צבעי סאונד חמים ואנרגטיים. האקססוריז שלהם הם שילוב אופטימלי בין סטייל עכשווי, נוחות ופונקציונליות, תוך שימת דגש על חומרי גלם משובחים ואמידות לאורך זמן.
לקחתי את הרמקול הנייד החדש של מארלי לסיבוב בחורשה. את שולחן הקק"ל הפכתי לבמה מאולתרת, אותה ניצלתי להופעת "תיזמורת בצורת" מרשימה, שהענקתי ללהקת עורבנים המומה על הברוש שמולי.
זה השיר שבחרתי לבצע, דמיינו את רחש התקליט המסתובב ואת הסאונד ברמקול הבמבוק האיכותי של מארלי:
משולחן הקק"ל בחורשה דילגתי אל מתחם הערסלים החדש שהקמתי. גם כאן נדרשו מחקר והשקעה. קולקציית הערסלים החדשה והמדוייקת של סטודיו בייסיק מאודים, שבתה את ליבי ומוקמה במקום של כבוד, בין הברושים והאורנים בחורשה שלנו.
אחרי שדאגתי למוזיקה ולערסלים, הגיע הזמן לקחת לטיסת ניסיון את הספר הראשון בערימה. את רשימת הקריאה שלי פתחתי עם "אנטר" אגדה זמנית, ספרה החדש והמסקרן של חברתי, ורד מוסנזון.
את ספרה הראשון של ורד, ספר השירים "דברים שצריכים לעבור" קבלתי בגיל 12 והוא היה התנ"ך שלי למשך שנים רבות. ורד הוציאה אותו לאור בהיותה בת 19.
לימים זכיתי להכיר מקרוב את הכותבת, ליהנות מחברתה, כשרונותיה וחוכמתה. ורד היא חברה אהובה ומורת דרך עבורי.
אנטר הוא ספרה העשירי של ורד מוסנזון (נצר למשפחת כותבים מפורסמת ואחותה של סופרת נערצת אחרת, דבורה עומר).
הספר הוא אגדה זמנית העוסקת בחיפוש הדרך ובמציאתה, תוהה וטועה ובוחנת את גרעין טבעו הפנימי של האדם. סיפור המטייל בזמן, בין כמה מאות שנים, כתוב, ומצוייר.
הספר מתעד מסע פנימה של הכותבת, כתיבתו החלה ב-1999 והסתיימה ב-2017, כשיצא לאור. זהו מסע אישי שנעשה בדימיון והתגלה גם במציאות, בתנאים קיצוניים בהרי טיבט הגבוהים והרחוקים, אל שבט מופלא שקיים שם באמת - ובספר נקרא שבט ה"ג'אווה".
הג'אווה מולך על כל הנשים - אך הן קובעות הכול, ואין בו מילים כמו "שלי" או "נישואין" או "בגידה". הם חיים על ראש ההר שלמרגלותיו נהר - ובו ניתנה הנבואה.
פינת הקריאה שלי ממוקמת באזור נעים ומוצל, קרני שמש חמימות מתגנבות לערסל ומלטפות אותי. אני מתענגת לי על הערסל בצהריים עם רוח נעימה וכוסית מרטיני צוננת. מרטיני בערסל בצהריים זה הכי חופשה שיש.
לרגע אני מרימה ראש מהקריאה הסוחפת ונהנית מהמראות המרהיבים של נופי השדות והמטעים. הידיעה שאני לא צריכה לצאת מהבית כדי להנות מכל השפע הזה, משמחת אותי מאוד.
רשימת הקריאה לחופשה הקרובה היא שאפתנית וכוללת רפרטואר מרשים של 3 ספרים, שבחרתי בתשומת לב. היא כוללת את "אנטר של ורד מוסנזון, את "ימים לראות" של שגית אמת ואת החדש של מאיר שלו "גינת בר".
הסופרת שגית אמת היא ידידה ולקוחה אהובה שלי. כותבת מוכשרת, שמיטבה לבטא רגשות במילים ולתרגם אותם ליריעה ספרותית סוחפת. "ימים לראות" הוא ספרה הראשון למבוגרים.
הספר מגולל את סיפורה של סופי, צעירה עיוורת שעולמה מתערער כאשר היא פוגשת את שלומי, בנם של השכנים החדשים. סיפור מכמיר לב ועז מבע, המתפקע מאהבת אדם ומחמלה אנושית, שעוסק ברכות בנושאים לא פשוטים.
הסופרת, שגית אמת, בוחנת באומץ שאלות של זהות, התבגרות והתגברות על מציאות צפויה מראש. הקוראים מוזמנים להפנות את מבטם אל מה שאובד ונחבא אל השוליים, במקום שעליהם להתאמץ כדי לראות.
בין הנופים המוכרים לכולנו, בעומס היתר של תלאות החיים, עלינו להשתדל לעתים על מנת לזכות במותרות הראייה. ויותר מכל זהו סיפור של ניצחון על פחדים, אבל כזה שמתחולל רק כשמוסרות מחיצות. גיבורי "ימים לראות" מתחילים לחיות ברגע שבו הם מתקרבים באמת זה לזה.
בין קריאת הספרים אני מוצאת גם זמן איכות למפגש עם חברות טובות. הזמנתי את דפנה ואת רחלי לכמה שעות של קסם בבילוי משותף בגינה. ערכתי שולחן קטן תחת פרגולת הורדים בכניסה לבית, עם כלים יפים מתוך האוסף הנהדר שלי. כלים שאספתי עם השנים מיוצרים מקומיים, מארצות רחוקות ומזמנים אחרים.
קטפתי זר שמח צבעוני ושמח מפרחי גינתי, כזה שאי אפשר למצוא בחנויות, שמשמח את נשמתי ומאיר את עיני. הכנתי מתנות קטנות לחברותי, סבונים בריח של כביסה נקיה. במקום מפה פרסתי שארית בד דקיק מקולקצית הגלביות הבוטנית.
בטיימינג מושלם הן הגיעו, דפנה מגבעתיים ורחלי מקיבוץ יפעת השכן ממול. שתי חברות שכבר מזמן רציתי לחבר ולהפגיש. עכשיו, כשסוף סוף יש לי זמן פנוי, אני מיישמת את המפגש.
דפנה ברקת היא חברת ילדות שלי, אני מכירה אותה מתקופת תיכון דה שליט ברחובות. היא תמיד אהבה אסתטיקה וצבעוניות נועזת. בגיל צעיר מאוד שביתי את ליבה בעזרת צבעים עזים, ששילבתי במלתחת האופנה שלי. בתיכון למדנו יחד במגמת אומנות ולימים, כשבגרנו ונפגשנו בשנית, הקשר שלנו נבנה והתחזק.
דפנה אחראית על הסדר בחיי, היא מסדרת מקצועית עם התמחות בעיצוב חללים ומציאת פיתרות אסתטיים, פרקטיים ויצירתיים. אין פינה בביתי, בסטודיו ובחנויות שלי שהיא לא מכירה.
היא חברת אמת שמלווה אותי לאורך הדרך והנוכחות שלה בחיי מעשירה ומרגיעה אותי. אני הייתי הלקוחה הראשונה שלה, האמנתי בכל ליבי בכשרון ובאיכויות הגבוהות שלה.
אחרי תקופה עמוסה בעבודה, גם דפנה ורחלי ניצלו יום רגוע כדי לנוח ולהתפנק אצלי ולבלות יחד כמה שעות של קסם בגינת ההפתעות שלי:
רחלי מס היא חברה חדשה שלי מעמק יזרעאל וגרה ממש מעבר לכביש, בהרחבה של קיבוץ יפעת.
היא מאמנת תודעתית לשחרור חסמים מעכבים. בעזרת מודל "לב חופשי" שפיתחה בעצמה היא עוזרת לנשים להתחבר לאמת שלהן, כך שיוכלו לנוע קדימה בקלות ובביטחון אל החיים שהן רוצות לחיות.
רחלי עובדת עם נשים ועסקי לייף סטייל, עם התמחות בניהול קהילות ברשת. היא מנהלת את קבוצת "השוות בעמק" ו"מחוברות בעסקים", מובילה פרוייקט מחוברות בעמק ואפילו מוצאת זמן לעשות פילטיס ועוד דברים שווים.
לאחר המפגש הנחמד שערכנו בגינה, טיפסנו אל החורשה הצמודה, אל זולת הערסלים, שם ערכתי לחברותי את אותו המופע שקיימתי מול העורבנים קודם לכן:
אין כמו להתבטל חסרת מעש עם ספר איכותי, מוקפת בטבע ובמזג אוויר מושלם. החברות המשיכו אל דרכן ואני ממשיכה עם הספרים, כמתוכנן.
את רשימת הספרים אני חותמת בדובדבן אמיתי. ספרו החדש של גורו הכתיבה שלי, מאיר שלו, שבעקבותיו התאהבתי בעמק יזרעאל, שהפך לימים להיות ביתי.
את גינת בר כתב מאיר שלו על גינת ביתו בעמק יזרעאל, בה נטע עצי בר ושיחי בר, שתל וזרע רקפות, כלניות, נרקיסים, חצבים ופרחי בר רבים אחרים.
בגינת הבר שלו הוא מתרועע עם בעליה האמתיים: ציפורים, קיפודים, פרפרים, חזירי בר ועוד חברים.
הטבע של הארץ, המתואר ונוכח בכל הרומנים שכתב, הוא כאן הגיבור הראשי.
באהבה ובהומור המאפיינים את כתיבתו הנהדרת, הוא מייטיב לספר על הצבעים, הריחות והקולות העולים מגנו, על מחזורי העונות וחליפת הזמן, על מחשבותיו בעת הנביטה, הכמישה, הלבלוב והעישוב.
הוא מתאר את איסופם וזריעתם של זרעי הנורית והפרג, את מלחמתו בחולד, את האדמה והאדם.
בשולי הדברים הוא מלמד מעט ספרות, היסטוריה ומיתולוגיה, חיזוי גשמים, קטיף של סברס, איך מכינים לימונצ'לו וכובשים זיתים.
הספר הזה הוא לא ספר הדרכה ולא ספר לימוד, לא של בוטניקה ולא של גינון.
אין הוא אלא קובץ של רשימות על גינת בר צנועה אחת בעמק יזרעאל ועל הגנן שעובד ושומר אותה, מאיר שלו, שבגיל די מאוחר מצא לו תחביב, ואולי אף אהבה חדשה.
את "גינת בר" מלווים רישומים וציורים נפלאים מאת רפאלה שיר. תודה לחברתי הטובה ניצן, על מתנת חג מושלמת, שמשמחת את ליבי.
מאחלת לכן חג אביב שמח, מלא בחירות, רוגע ופריחות. תקיפו את עצמכן באנשים טובים ובמעשים יפים, כי סגנון חיים אמיתי, הוא כזה שיש מאחוריו מהות וערך אמיתי, אז אל תוותרו לעצמכן.
באהבה, קרן.
